מול נירעם בע"מ ואח' נ' יצחק אטיאס חברה לעבודות בנין בע"מ ואח'

החלטה

המבקשות הגישו בבית משפט השלום בקרית גת תובענה בדרך של המרצת פתיחה נגד המשיבות לפינוי ערימות עפר ופסולת שהערימו בשטח מקרקעין שבבעלותן.

בכתבי התשובה טענו המשיבות כי פינו את ערימות העפר עוד בטרם הוגשה התובענה. בתגובת המבקשות לכתבי התשובה הנ"ל אישרו המבקשות כי ערימות העפר אכן סולקו - אולם טענו כי הדבר בוצע רק חודשיים לאחר הגשת התובענה – על כן עתרו הם "לחיוב המשיבות בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשל הצורך בהגשת התובענה" וכן עתרו למתן צו לפיצול סעדים".

בית משפט השלום הורה למשיבות ביום 30/6/13 להגיב לדרישת המבקשות לעניין "הוצאות המשפט ופיצול סעדים תוך 20 יום".

בתגובתן טענו המשיבות כי התברר שהתובענה הייתה מלכתחילה תובענת סרק ואם יש מקום לחיוב בהוצאות כי אז יש להטילן על המבקשות.

אשר לפיצול הסעדים – הותירו המשיבות עניין זה לשיקול דעת בית המשפט.

המבקשות הגיבו לתגובת המשיבות על בקשתן הנ"ל - ובסופו של דבר ביום 11/8/13 החליט בית המשפט קמא (כב' השופט י. אקסלרד) כדלהלן:

"המשיבות 2 ו- 3 לא הגישו כל תגובה להמרצת הפתיחה מכל מקום תגובה כזאת אין בנמצא בתיק האלקטרוני.

לעניין ההוצאות, ברי כי ערימות העפר סולקו רק לאחר הגשת המרצת הפתיחה ובעקבותיה... לאור האמור אני מורה על מחיקת המרצת הפתיחה תוך שאני מחייב את הנתבעות לשלם למבקשות הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

ההליכים בתיק הסתיימו."

בתגובה ביקשו המשיבות את בית המשפט לעיין מחדש בהחלטה הנ"ל – שכן, כמפורט לעיל, הן הגישו גם הגישו כתבי תשובה ותגובה להמרצת הפתיחה.

ושוב נתבקשה תגובת המבקשות לבקשת העיון מחדש הנ"ל.

באותה תגובה (מיום 25/8/13) טענו המשיבות כי החלטת 11/8/13 הינה "פסק דין" לכל עניין ודבר על כן הדרך היחידה לתקיפתו הינה בהגשת ערעור, ולא בדרך של בקשה ל"עיון מחדש".

ביום 17/9/13 החליט בית המשפט קמא כי המשיבות 2 ו- 3 אכן הגישו מבעוד מועד את תגובתן ותשובתן להמרצת הפתיחה, כי הוא לא הבחין בקיום אותה התגובה (בעת מתן ההחלטה הראשונה) "הואיל ותגובה זו לא תויקה בתיק האלקטרוני במקום הנכון" – על כן "יש מקום לבטל ההחלטה מיום 11/8/13".

בית המשפט הוסיף בהחלטתו כי אומנם נותרה מחלוקת בין הצדדים אם ערימות העפר פונו בטרם או לאחר הגשת המרצת הפתיחה, אולם אין חולק כי בינתיים העפר פונה ואין צורך בבירור התובענה – ועל כן, "... משנתייתר הצורך בבירור העובדתי האמור, ראוי להורות כי כל צד יישא בהוצאותיו – וכך אני מורה. ניתנת למבקשות הרשות לפצל סעדיהן..."

בפני בקשת המבקשות לרשות לערער על החלטת 17/9/13 הנ"ל.

לטענתן – החלטת בית משפט השלום מיום 11/8/13 הייתה "פסק דין" לכל עניין ודבר – שכן בגדרה נמחקה המרצת הפתיחה תוך קביעת ממצא עובדתי לפיו "ערימות העפר סולקו רק לאחר הגשת המרצת הפתיחה". חיוב המשיבות בהוצאות המשפט היה אפוא פועל יוצא מאותו פסק דין.

על כן – משבפסק דין קא עסקינן הדרך היחידה לתקיפתו הינה בהגשת ערעור לערכאת הערעור – שהיא, ורק היא, המוסמכת להתערב בו ולשנותו.

המשיבות בתגובותיהן לבקשה זו טוענות כי סמכות בית המשפט ל"עיון מחדש" בהחלטתו – השתרשה בפסיקה, במקרה דנן ברור כי החלטת 11/8/13 יסודה בטעות של בית המשפט (הנחתו כי הן לא הגישו תגובה ותשובה להמרצת הפתיחה) – ועל כן לא נפל פגם בהחלטה המבטלת מיום 17/9/13.

אכן, החלטת בית המשפט קמא מיום 11/8/13 כמוה כפסק דין – שכן, הורה בה בית המשפט על מחיקת המרצת הפתיחה.